#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים מחויב לקרות את המגילה?	"שתים, אחת בלילה ואחת ביום, ופי' רש""י זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה (ב""י, מ""ב ס""ק ב'), וביאר הערוה""ש (סעי' א') דבתחילה דרשינן אלקי אקרא יומם ולא תענה, ולילה ולא דומיה לי, וכ""ת איך אפשר דמצוה אחת יהיה נוהג ביום ובלילה, ולזה מביאין עוד קרא למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלקי לעולם אודך דר""ל קריאת המגילה הוא כעין ברכת הודאה על הנס וזה שייך ביום ולילה בלא הפסק כדכתיב ה' אלקי לעולם אודך"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לשמוע אלא לקריאה אחת?	"כתב הערוה""ש (סעי' ג') אע""פ שקריאה ביום גדול מ""מ ישמע לקריאה בלילה דאין מעבירין על המצות, ועי' מש""כ לעיל סי' צ', ובשו""ת אורח יעקב (סי' קל""ד) מאריך בשאלה זו והעלה למעשה שישמע לקריאה ביום"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בחיוב קריאת המגילה בלילה, מהו 1) תחילת זמן 2) סוף זמן?	"1) לכתחילה מצאת הכוכבים, ועי' לקמן (סי' תרצ""ב סעי' ד') דבשעת הדחק יש קולה מפלג המנחה [ובדיעבד אם קרא בבין השמשות אפי' שלא בשעת הדחק א""צ לחזור ולקרותה (ערוה""ש סעי' ד')] 2) לכתחילה יש להקדים לקרותה דזריזין מקדימין למצות (ערוה""ש סעי' ד'), ובדיעבד יכול לקרותה עד סוף היום דהיינו עלות השחר [יש משמעות מהגהות מנהגים דדוקא גר שנתגייר אחר עלות קודם הנץ אינו יכול לקרות אבל סתם ישראל יכול לקרות דומיא דק""ש (סי' נ""ח), ודחה המג""א (ריש סימן) את דבריו דק""ש שאני דתלוי בזמן שכיבה אבל לגבי מגילה פשוט דאין זה לילה ותו לא מצי לקרות אפי' במקום אונס, ונהי דהט""ז (סי' תרפ""ח ס""ק ו') מצדד להקל כמשמעות הגהות מנהגים, שאר הפוסקים מחמירים כהמג""א דאינו יכול לקרות אחר עלות השחר (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ג' - ד')]"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לא אמרינן דצריך לקרותה קודם חצות הלילה דומיא דק""ש?"	"1) לא חיישינן שיפשע איידי דחביבא ליה (מג""א ס""ק א' בשם רא""ם)<br>2) עיקר מצותה ביום ולא אכפת לן אם ישכח לקרותה בלילה (מג""א ס""ק א')"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח לקרותה בלילה האם יש לו תשלומין ביום?	"לא (שע""ת ס""ק א.)"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בקריאה של יום, מהו 1) תחילת זמן 2) סוף זמן?	"1) מעיקר הדין יכול לקרות מעלות השחר אבל כיון שאין הכל בקיאין בזמן עלות לכתחילה צריך להמתין עד הנץ החמה [דהיינו משעה שגוף השמש מתחיל לעלות (שעה""צ ס""ק ה')] (מ""ב ס""ק ד'), ובשעת הדחק יכול לקרות לכתחילה מעלות השחר (מ""ב ס""ק ו'), ונראה לקובץ הלכות (פ""ז סעי' ו') דעדיף לשמוע המגילה ביחידות אחר הנץ מלשמוע קודם הנץ בציבור 2) עד סוף היום דהיינו שקיעת החמה, ובדיעבד יקראנה בבין השמשות בלא ברכה (מ""ב ס""ק ה') {ולא אמרינן ספק דרבנן לקולה דקריאה ביום הוי דברי קבלה וחמירי כשל תורה}"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בסוף היום ואין לו פנאי לקריאת המגילה ותפילת מנחה?	"יקרא המגילה ויתפלל ערבית שתי פעמים (כה""ח ס""ק י""ט)"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לשמוע למגילה קודם שחרית?	"כתב הכה""ח (ס""ק י""ח) דעל פי קבלה לעולם ראוי להתפלל תחילה ואח""כ לשמוע המגילה אפי' ביחידות אבל ע""פ הלכה עדיף לשמוע המגילה בציבור תחילה [אלא שיקרא ק""ש בלא ברכותיה קודם לכן] ואח""כ יאמר ק""ש עם הברכות ויתפלל [ואפי' אם יהיה אחר זמן תפילה ויפסיד ברכות ק""ש עדיין עדיף לשמוע מגילה בציבור]"	סימן תרפז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, תלמוד תורה או מגילה?	"איתא בגמ' (ג' ע""א) מבטלין ת""ת לשמוע מקרא מגילה ואפי' אם יש חבורה גדולה צריכים לילך ולשמוע המגילה ברוב עם דגם עבודה היו מבטלין אע""פ שהיו שם עשרה (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ח') [והא דאמרינן דאין מבטלין ת""ת דרבים לשמוע המגילה היינו ת""ת דכל ישראל (רש""י, ב""ח, שעה""צ ס""ק ח'), אמנם כתב רע""א בשם תשובת תשב""ץ (ח""א סי' ס""ד) דלימוד עם תינוקות הוי כת""ת דרבים ואינה נדחית מפני מקרא מגילה, וע""ע במג""א (ס""ק ג') דס""ל שחבורה שלומדים א""צ לילך לקרות בציבור אלא יכולים לקרות במקומן]"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שיש לו מנין קבוע?	"יכול לשמוע שם קריאת המגילה וא""צ לילך לביהכ""נ הגדול (חיי""א, מ""ב ס""ק ז'), אבל בעה""ב שיש לו מנין בביתו אפי' בקביעות לא יקרא שם המגילה משום פרסומי ניסא (שעה""צ ס""ק י')"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הביטול תורה לשמוע מקרא מגילה?	"1) תי' החכמת שלמה דא""א לקיים מצות ת""ת ומצות מגילה בבת אחת, וכ""כ קונטרס חנוכה ופורים (סי' ד') בשם הגרי""ז, והשפ""א (מגילה כ""א ע""א)<br> 2) הערוה""ש (סעי' ה') תי' דההילוך עד הזמן שיתאספו כל העם ויתחילו לקרות המגילה הוי ביטול תורה, וכ""כ מהר""ץ חיות (מגילה ג' ע""א)<br>3) הרש""ש (מגילה ג' ע""א) תי' ע""פ השו""ע (יו""ד סי' רמ""ו סעי' ג') דצריך ללמוד מה שלבו חפץ<br>4) עוד תי' הרש""ש דמיירי ברב הלומד אצל תלמידים והם כבר שמעו מ""מ הרב עדיין לא שמע וכשהולך לשמוע המגילה יתבטלו התלמידים<br>5) תי' הברכת אברהם ע""פ הגר""ח וואלאזין דהוי ביטול תורה באיכות, וכ""כ שו""ת חיי הלוי (ח""א סי' נ' אות א') בשם הגר""ח, וכ""כ שו""ת בית אפרים (סי' ס""ח)<br>6) המרי""ל דיסקין תי' דאיכא ביטול תורה משום התיבות האחשתרנים בני הרמכים [והקשה ר' הלל יוסף פייפער מהגר""ז (הל' ת""ת פ""ב סעי' י""ב - י""ג) דתורה שבכתב א""צ להבין כשמוציא התיבות משפתיו, ומבואר מתוס' ברכות (כ""א ע""ב) דשומע כעונה הוי כאילו הוציא הדברים משפתיו, ותי' ר""י אנדלמאן די""ל כרש""י (שם) דאינו ממש כאילו הוציא הדברים משפתיו]"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה קדים [כשיש שהות ביום לשניהם], מקרא מגילה או מת מצוה 1) כשיש קוברים אחרים 2) כשאין קוברים אחרים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-ab81919d391529edaecf0ca1cbb2de2c0fb3a784.jpg"">"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במת מצוה בדליכא שהות ביום?	"הרמ""א הביא מרא""ם דאז מקרא מגילה קדים דהרי אפשר לקוברו בלילה [אבל במקום ליסטים דא""א לקוברו בלילה בודאי ידחה מקרא מגילה (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י')], אבל הרבה אחרונים חולקים על הרמ""א וס""ל דמת מצוה דוחה מקרא מגילה לגמרי, אמנם ביאר המ""ב (ס""ק י""ב, שעה""צ ס""ק ט""ו) דליכא מח' ביניהם, דהרמ""א לשיטתו מיירי כשיש קוברים אחרים וא""כ אינו מוטל בבזיון כ""כ על כן עדיף טפי לקרות המגילה ואח""כ יסייע הקוברים אע""פ שיהיה בלילה, ושאר האחרונים מיירי בדליכא קוברים אחרים והמת מוטל בבזיון ועל כן צריך לעסוק במת וידחה מגילה לגמרי "	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, מגילה או מילה 1) בדאיכא שהות 2) בדליכא שהות?	"1) המג""א (ס""ק ה') כתב דמגילה קדים משום פרסומי ניסא, אבל הביא תרוה""ד (סי' רס""ו) דס""ל דמילה קדים, והכריע החיי""א דנוהגין למול תחילה (מ""ב ס""ק ט'), ועי' לקמן ס""ס תרצ""ג 2) כתב המג""א (ס""ק ה') דיעשה המילה דמצותו בשמיני, אבל הביא התרוה""ד (שם) דס""ל דיעשה המגילה דהרי אפשר לעשות המילה בתשיעי, והכריע הערוה""ש (סעי' ט') כהמג""א דיעשה המילה דעיקר מצותה בשמיני [והוסיף דאפי' התרוה""ד לא מיירי אלא במקום ספק]"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי שאר מצות דאורייתא במקום מקרא מגילה?	"כתב הרמ""א אם ליכא שהות לקיים שניהם יקיים המצוה דאורייתא וידחה מקרא מגילה דהוא מדרבנן, אבל הט""ז (ס""ק ב') וב""ח ס""ל דמקרא מגילה עדיף משום פרסומי ניסא דהרי מצינו דת""ת נדחה מפני קריאת המגילה (מ""ב ס""ק י""א), ותי' הערוה""ש (סעי' ח') דתלמוד תורה שאני דכל זמן שיש מצוה אין זמן ת""ת אז דאל""כ לעולם לא יוכל לעשות מצות"	סימן תרפז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קידוש לבנה?	"עי' מש""כ לקמן (סי' תרצ""ב) דקודם שהתחילו לקרות המגילה יש להם לומר קידוש לבנה תחילה דהוא תדירא וגם שמא יעבור הזמן, ע""ש לעוד פרטים"	סימן תרפז סעיף ב		
